פגישה בלתי אפשרית


זה הפתיע את כולם אפילו את אלו שמאמינים שהכל אפשרי. היום שהם יחד, זה טבעי וברור שכך זה היה צריך להיות מאז ומעולם. אבל לא כך היה.

פרק א' ניר נולדה וגדלה בת"א נערה יפה ומטופחת, מקפידה בהליכות נימוס וגינונים, מלומדת, מנגנת בפסנתר כל שני ורבעי עם מורתה אידה, שגרה בפנטהואס בשדרות בין גוריון. ניר לא ניגנה על מנת לפתח קריירה במוסיקה, הנגינה שלה הייתה יותר מתוך צורך למלא את חלל הדימוי העצמי ואת אשר מצופה ממנה. במרוצת השנים רכשה שני תארים והתקדמה יפה בחברת הי טק מבוססת. המסלול שלה היה ברור וידוע, כמצופה. נישאה לאיש עסקים מצליח נולדו לה שני ילדים מקסימים. הכל היה נהדר והחיים שלה היו כחלומן של נערות רבות. עד שיום אחד זה היכה בה, היא הרגישה שהיא חיה את החיים של מישהי אחרת, שכל בחירותיה לאורך השנים לא היו שלה, אלה של מישהי דמיונית ששכנה בתוך נפשה. אחזה בה תחושת רייקנות איומה. פתאום כל מה שהיה לה, היה לה זר. היא נבהלה, אבודה, בודדה ומפוחדת עזבה הכל וברחה לעבר גורלה.

שמעון, שכולם בקיבוץ קראו לו שימי היה ילד שובב. כבר כשהיה בין שש הצית את האסם של הקיבוץ עקב ניסוי שעשה וכשל. עוד קונדסים רבים יוחסו לו, הגדול והמסופר בקיבוץ, היה כששמי החליט לשחרר את כל האפרוחים מהלול, אלו נפוצו לכל עבר ועד היום יש הטוענים שראו תרנגולת בר בפרדס.

שימי גדל להיות נער ערכי. חסון, מבט עמוק בעיניו ופניו מוארות בחיוך שובה לב. מעולם לא נרתע משום משימה או אתגר, הירבה לטייל והכיר כל שביל ומעיין, (בכולם נהג לרחוץ בעירום גם בקיץ וגם בחורף, כל עת שראה מים הוא הראשון לטבול בהם). חבריו כינו אותו לוטרה. שימי אהב הרפתקאות וידע כיצד להנות מהחיים הטובים.

לימים התגייס והיה לוחם ביחידה קרבית, למרות זאת הצבא לא היה לאופיו. הוא גילה מהי מסגרת, הצבא ריסן את פראותו ולקח משהו מכוח החיים שלו. זמן קצר לאחר השחרור יצא לנדוד בעולם לתקופה ממושכת, שם הרגיש לראשונה מחובר עם הוויתו.

כשחזר לארץ עסק בחינוך ובמרוצת השנים הפך לאחד מאושיות החינוך בארץ. שימי פעל במרץ רב וחולל הרבה תמורות ושינויים חברתיים.

בנתיים הספיק להתחתן, להתגרש ולהיות אבא לאיתמר, ילד נפלא. הקשר בניהם היה מיוחד קשר גבוה של אב ובן. גם עם גרושתו היו לו יחסים טובים, הם היו חברים אמתיים.

עברו השנים ושימי חש בעייפות ולאות מהעיסוק שלו, הוא כבר לא הצליח למצוא את הדרייב הפנימי לעשייה. לפתע דבריו נשמעו באוזניו, לדברי הבל ושטות. לא צלח יותר בדיבור וגם לא בהקשבה.

הוא הבין שהעיסוק שלו הוא בעצם חיפוש עצמי ועצר. שימי התרחק לעבר עצמו שקע בהירהורים והחליט לנדוד לעבר גורלו, שוב.

פרק ב' שימי וניר נפגשו במסיבה אצל חבר משותף שינהם הרגישו לא שייכם לסיטואצייה. פיטפטו, השיקו כוסות ויצאו משם יד ביד. שימי וניר לא נפרדו מאז. ניר הרגישה שיש לה מסגרת בטוחה לפרוץ לחקור להכיר ולקבל את עצמה. שימי הרגיש שניר מאזנת אותו אוהבת אותו ללא תנאי מקבלת אותו כפי שהוא. הבטחון הזה להיות אהוב כל העת הרגיע אותו ואיפשר לו להגשים את חלומותיו.

הם תמכו איש ברצונותיו של האחר עודדו, תמכו ואהבו את היחד שלהם שהיה בו כל כך הרבה חופש.

הגיבורים: ניר- נירוסטה חיפויי קיר במטבח מודרני, שפורק מפנטהאוס בת"א בשנת 2006 עקב שיפוץ וכניסה של משפחה אחרת.

שימי- שלד של גג רעפים מעץ אורן בקיבוץ בבקעה. הגג סכך על בית הילדים של הקיבוץ מאז שנות ה-60. העץ שומן על מנת למנוע פלישה של מזיקים ונאפה בשמש הקופחת של הבקעה ועל כן קיבל טקסטורות וגוונים עמוקים. פורק ב- 2016, המבנה עבר שיפוץ ושינויי יעוד.

#רהיטעםסיפור #שולחן #חומרגלם

39 צפיות