סיפורו של שולחן


נתן מרין מספר מגדל 25. דבוראי מיתולוגי מחלוציי חדרה, לא היה עוד סתם אחד מן הישוב.

איש גדול מידה ידיו מחורצות, ספוגות דונג דבורים מעבודת המכוורת הטובענית.

לנתן היה חיבור מאוד מיוחד עם הדבורים העמלניות שלו. למרות שהוא לא היה רומנטיקן ביחס אליהן, הוא העריך את החרק הזה וראה בו את נס הטבע. "הידעתם שללא הדבורה העולם היה ניחרב " שאל לא פעם.... אז בימי החלוץ, זו נשמעה אמירה הזויה ביותר. חבל שנתן כבר לא איתנו בכדי לקרוא את המחקרים שמאששים את האמירה ההזויה שלו.

הביצה לא הפחידה אותו, הפדיון לא הרתיע אותו, מצויד בנחישות ראשונים להשריש ולהשתרש בארץ ישראל. אין אנשים כאילו יותר זהו דור שכמעט ונעלם.

בימי דעיכתו, שאל את אריה ( אריה- דבוראי לעתיד, שקנה ממנו את הכוורות ששירתו את נתן לאורך שנותיו כדבוראי)

א ר י ה ... הפציר נתן בנהמה אופיינית, אתה יודע מה משאיר אחריו דבוראי אחריי 30 שנה של רדיית דבש?

מה?? שאל אריה המסוקרן...

עץ רקוב!!! נחרץ ומשועשע היה. אתה שומע אריה !? הכביר נתן בקולו, עץ רקוב זה כל מה שמשאיר אחריו דבוראי אחרי 30 שנה.

נתן מרין הלך לעולמו והוא בן 86 ומה שנישאר אחריו זה יותר מעץ רקוב.

נתן השאיר אחריו ערכים ומורשת, של אהבת אדם, אדמה וטבע.

אריה סיפר לי, שמספר מגדל זה לכל החיים. נתן מרין מספר מגדל 255 היה איש גדול.

היום השם שלו N M 25 מונצח בראשי תיבות על שולחן כוורות מדהים שמקשט את המטבח של משפחת חזן, צבע הזהב של דבש הדבורים מספר את סיפרו המופלא של נתן מרין האגדי.

עוד על הפרוייקט

#חומרגלם #רהיטעםסיפור #שולחן

0 צפיות