אני לא אוהב ללכת לים. מרגיז אותי החול שנדבק לכל מקום ובעיקר אני לא אוהב את השילוב של ים ואוכל. אבטיח עם חול אפילו גרגר 1 פשוט מכריע את ההנאה שלי מיד. "גם למים אתה לא אוהב להיכנס" התריסה לעברי. "תמיד קר לך ובעונות החמות זה כבר חם מידי בשבילך, אתה כזה מוריד", אמרה לי בפוגענות. לקח לי כמה דקות לנסות ולהבין את הקשר ולאחר שאימצתי את כל התאים שלי לשתף פעולה ולנסות לפצח את המשפט של זוגתי (שתחיה) אמרתי נואש ופניתי למקור. למה את מתכוונת? איך זה קשור לזה שפשוט ים זה לא ההנאה שלי. באופן כללי, המשיכה להחזיק בטענה שלה, הים זהו רק עוד ביטוי לזה שכל פעם אתה לא מרוצה ממשהו, רוטן ונירגן כמו זקן שחייו הפכו לנטל.
איך שהיא אמרה זקן, נזכרתי בשניאור . שניאור השכן שלי חגג 98. בילדותי הייתי משחק עם שניאור שחמט וכבר אז הוא ניראה לי זקן מאוד. לא נהגנו לדבר הרבה אבל היה לנו קשר מאוד קרוב. שנים ששניאור ניצח אותי בשחמט וכל מטרתי אז הייתה לנצח את שניאור. כל יום שישי אחר הצהריים הייתי יושב עם שניאור למשחק מתחת לעץ האלון העתיק אשר בחצרו. וזה המשיך גם לתקופת הצבא ואחר מכן בתקופת הלימודים באונברסיטה. אני לא אשכח לעולם את היום שניצחתי את שניאור. הוא שמח והיה כל כך גאה בי ממש כאילו היה זה הניצחון שלו...
שניאור בן 98. בתחרות הזו הוא ניצח ונישאר לבד. את אישתו איבד לפני 25 שנה וחבריו מזמן הזדכו על הציוד כפי שנהג להגיד לא פעם. בעוד כולנו מתרגשים וצוהלים מהעובדה ששניאור חצה 98 שנה, שניאור ניראה עייף ואפילו שכולנו באנו לרומם את רוחו זה ניראה שהוא בשלו, ואינו נותן לשמחה להשפיע עליו. רוצה שנלך? אתה צריך לנוח? שאלתי בדאגה. לא, לא אני פשוט עייף מהחיים, לא מוצא כבר שום סיבה טובה להמשיך. זה היכה בי וחשבתי על זה רבות מאז...
חזרתי להכרה, והרעש הלבן שיצרה אישתי הפך חזרה לאותיות מילים והברות. נעמדתי בתקיפות ובאופן נחרץ וברור, אמרתי לה: אני הולך לשטוף כלים. בלי להביט לאחור שטפתי את הכלים במטבח החדש שלנו ונהנתי.
הסיפור מוקדש באהבה לשניאור איש יקר מחלוצי המדינה ושראויי לזכור.
בתמונות מטבח שנעשה באהבה מעץ בשימוש חוזר אשר פורק מהסככה הישנה בחצר ביתו של שניאור. מתגעגע אליך חבר יקר.
コメント